יציאת מצרים

פסח תשפ"ה, תוזמן באופן כמעט מושלם עם יום הולדתו ה80 של אבא שלי.

ביחד איתו ועם בנותי החלטנו הפעם לא לשבת בשולחן מסורתי, אלא לעשות משהו שונה...וגם על הדרך לחזק את הצפון ולהנות מסוף העונה הירוקה.

וככה יצא שסגרתי לנו וילה מדוגמת במג'דל שמס, עם חדרים מרווחים, בריכה ענקית וחמה וג'קוזי לוהט, כיאה לחופשה אלפינית במזרח התיכון, הכל מאובזר ומפנק ביותר. אגב אל תצפו למרחב חיצוני בוילות, הכל בעיקר בנוי ומקורה ומאד מרווח.

וילה אלבה . מג'דל שמס. מנוהלת על ידי אמארה ובן זוגה, שנתנו שירות מדהים ודאגו לכל מה שצריך. ואמארה היא גם הבת של מונא, שעליה ארחיב בהמשך.

בדרך לוילה נסענו בכבישים פתוחים ומזמינים, חסידות דואות מעלינו ובשדות הפתוחים. וכמו תמיד, כל מפגש כזה עם טבע עצמתי ובעיקר אחרי תקופה קשה, הכל היה מרגש ומפעים. עצרנו בתצפית ובמפקדה הסורית לקצת פיקצ'רס.

לארוחת ערב הזמנתי לנו מקום אצל מונא, לאירוח דרוזי ביתי כיד המלך.

אל מונא הגעתי במקרה, כאשר שאלתי את אמארה איפה אוכלים בערב, ומסתבר שמונא, היא שם דבר, יזמית קולינרית, מבשלת בחסד עליון .

האוכל מושלם, האווירה מיוחדת ונדירה, הכל בנדיבות ובשפע. הבית פתוח ומקבל באהבה את כל מי שמגיע.

חגגנו שם עם הגדה קצת חפיף, אבל לי היה חשוב דווקא לגרום למסובים לחשוב על הדברים אותם הם קוראים ושרים, ולא סתם לרוץ על ההגדה כמו תוכי, כי ככה אנחנו רגילים. מבחינתי היה נדיר.

לאחר הסדר שכל משפחה או קבוצת חברים עשתה בחלל שלה, התקבצנו בחלל המרכזי ומונא סיפרה לנו קצת על הכפר , על אורחות החיים והדרך שלה שהביאה אותה לעשות את מה שהיא עושה טוב כל כך.

חייבת להודות שלמדתי הרבה, ואולי לכולנו יש מה ללמוד מהדרוזים של מג'דל שמס והסביבה.

מסתבר שהם לא אזרחים ישראלים ולא אזרחים סורים. אך הם נהנים מתשתיות ושירותים מלאים, הם מצאו את הדרך לא להיות שייכים לאף מדינה ולקיים חיים של שלום, של הכנסת אורחים וקבלת האחר ומשקיעים בדור ההמשך בצורה פנומנלית.

הערב היה באווירה שונה ומיוחדת ולא יכולתי לצפות לערב מוצלח יותר.

אז אם אתם מגיעים למג'דל, מונא, האשה והאגדה מבשלת מהלב. וגם מקיימת סיורי אוכל העוברים אצל נשים בכפר.

שמרו לכם את הפרטים אצל מונא

למחרת בבוקר, המשכנו לטייל בדרכים המרהיבות, נסענו לכיוון לברכת רם, מתקיים שם שוק קבוע, של כל טוב, זיתים, שקדים ירוקים, שמן זית ועוד הרבה דברים טובים. עשינו תצפית על ברכת רם וכך גיליתי במקרה זוג צימרים, צמודים לשוק, משקיפים לברכת רם ומעוצבים בטוב טעם. מושלם לזוגות המעוניינים בקצת רומנטיקה בלב הטבע.

המקום נקרא Birka.

לאחר שטעמנו קצת מהפיתה הדרוזית המקומית בשוק התחלנו לרדת לכיוון רמת הגולן בכביש 99, אחת הדרכים המרהיבות, מרגש כמו נסיעה בחו"ל, העצים והדרכים המתפתלות, וגם עונות השנה שהחליטו להגיע כולן ביום אחד, היה לנו שמש נעימה, גשם קל ועננים, הכל באותו יום. בכל מקום בדרך מטה לכיוון ישובי הגליל העליון אפשר לעצור ולעשות מסלול או תצפית. אי אפשר לטעות.

נסענו לכיוון מפל סער, שהיה יבש, אך הנוף לא אכזב, ומשם לתל פאחר, הכביש של ציר הנפט כמו לקוח ממערבון. הנופים נהדרים והחסידות, ממש במרחק נגיעה.

הפעם לא עשינו מסלול הליכה, בגלל ההרכב האקלקטי של הקבוצה. אך רושמת לי, מסלול הטנק הסורי, מתחיל בקיבוץ שניר ומסתיים בשאר ישוב...עוד נשוב.

הצפון עדיין לא חזר לתיירות מלאה ועמוסה, היה נעים לנוע בחופשיות בכבישים הפתוחים, אבל אתם ממש מוזמנים להגיע ולחזק. זקוקים לכם שם.

זו היתה יציאה מצרים הפרטית שלי, העזתי לחרוג מהמוכר והידוע, להפתח ולגלות מקומות ודברים חדשים.

חג שמח🫶